עַל הַסֵּפֶר
שירי הקובץ כתובים כולם בגוף שלישי נקבה. דרך ה״היא״ והשורות הארוכות, זכריה מתבוננת באבל כשהוא נעשה חלק מן היומיום, ומפנה בו מקום גם להומור.
שִׁירִים לִקְרִיאָה
אַרְבָּעָה שִׁירִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר בְּאוֹצַר הַשִּׁירָה הָעִבְרִית
אֵיפֹה מוֹצְאִים אֶת הַסֵּפֶר
רֵאָיוֹן
בשיחה עם רונן טל, ענת זכריה מספרת על המעבר מ״אני״ ל״היא״ בכתיבת הספר. היא מתארת את הצורך ב״יותר נשימה״: מרחק קטן שמאפשר לה להתבונן במה שהיא כותבת עליו.
מִבְחַר שִׁירִים
מִן הַבִּקֹּרֶת
״אחד מספרי השירה המקוריים ביותר שקראתי, לאחרונה או בכלל.״
הירש קורא בספר המשך ל״עד עצם היום״: לא סיפור שבו האבל מסתיים, אלא שירים שבהם הבדידות והתשוקה לחיים מתקיימות זו לצד זו. הוא קורא את הקטעים הקצרים, חסרי הכותרת, גם כיצירה אחת.
הַמְלָצַת קְרִיאָה
״זה ספר שאפשר לקרוא לו שירה ואפשר לקרוא לו פרוזה, אבל אי אפשר שלא להתפעל ממנו.״ קרן דוד הרטמן · רשימת קריאה לכיפור. הרטמן מציינת שענת זכריה עורכת את ספר השירה השני שלה.
לִפְנֵי הַפִּרְסוּם
עדו ניצן · ישראל היום כלל את הספר ברשימת הספרים המצופים לשנה העברית החדשה והצביע על המעבר מ״אני״ ל״היא״. זו המלצה לקראת צאת הספר, לא ביקורת על הספר לאחר פרסומו.