להקת המחול ״פילובולוס״:

להקת המחול פילובולוס הפועלת קרוב ל-45 שנה, מגיעה לישראל בערך כל שנתיים, נכונה לספק לקהל המעריצים הנאמן שלה כאן, מגה־פנטזיה של וירטואוזיות אתלטית. ולמרות שבדרך כלל המופעים שלה מנסים לחולל כישופים סוחטי קריאות תדהמה, היה משהו בערב הנוכחי שהיה יותר צנוע, פחות ראוותני ומסקרן.

את הרגעים המוצלחים ביותר של הערב סיפקה היצירה ״לא הכל אבוד״ עם להקת הרוק האמריקנית משיקגו "OK GO”. הלהקה שידועה בקליפים הויראלים שהיא מייצרת עבור הלהיטים שלה, יצרה ביחד עם הרקדנים, עבודה שהתרחשה על גבי שולחן זכוכית מוגבה שמתחתיו הוצבה מצלמה.

ההקרנה בזמן אמת של תנועת הרקדנים על גבי הזכוכית יצרה אפקט קליידוסקופי של גופים נהדפים, מתערבלים ונושרים בהילוך אטי. יוצרים ביחד שפע של צורות סימטריות,  כך שלמרות הריאליזם, הם מתארים מציאות דמיונית, בלתי אפשרית שמתקיים בה המתח שבין אקספרסיביות משתלחת למין דקורטיביות קישוטית נדיבה ועתירת מבעים, מסתורית ואנטי־פומפוזית.

״טבע הדברים״ היצירה שפתחה את הערב, היתה כולה שיר הלל לגוף. על גבי פודיום צר במיוחד חוללו שלושה רקדנים לצלילי המוסיקה של ויוואלדי. הגופים החשופים והתנועה הזורמת בתוך צפיפות של שני גברים ואישה,

חוקרת את עוצמתו של הגוף האייקוני אבל בעיקר מצליחה לספר בדחיסות את סיפור בריאת האדם.  זוהי עבודה צנועה שהיופי הצורני שבה יוצר הירהור מורכב על הזמן.

קרדיט צלם- Grant Halverson
קרדיט צלם- Grant Halverson

יש אמנים ואמניות שאת כצופה פשוט אוהבת את הראש שלהם. בשבילי שירה גפן היא אמנית כזאת, רגישה לדימויים, למשקלים, לחומרים וסיפורים. היצירה שלה ושל בן זוגה אתגר קרת "המדוושת המשבשת”, היא כמוסה של דמיון ומשקעים תרבותיים. העבודה שעלתה לפני שנה וחצי בארה״ב ועולה עכשיו בבכורה בישראל, מספרת סיפור על חגיגת יום הולדת לסב בן 99, משפחה שכל אחד מחבריה עסוק בענייניו, וילדה שמנסה לחבר את כולם בהרמוניה על ידי רכיבה על אופניים, אבל ברגע שתרפה מהמאמץ המסגרת תיפרם, ותחדל הלכה למעשה, מלהתקיים. זוהי עבודה שיש בה אופניים שנוסעים לשום מקום, ברווזי אמבט מעופפים, אורח אינדיאני, ומוות, ונאיביות שמודעת לעצמה. ובעיקר את האמונה התמימה עדיין בכוח האמנות לשנות דברים בעולם הממשי, בחיים עצמם, בעניינים של הלב.

שתי העבודות הנוספות בערב הזה: ”מגאווט", שיצר ג'ונתן ווקן ו"בובה מכנית", בשיתוף עם הכוריאוגרף המוכשר סידי לארבי צ'רקאווי, הבטיחו הבטחות שלא הצליחו להתקיים ונשארו כמו חלום של שפע שנגוז והתנדף לפתע.

שתפ.י ביקורת