יפה אחת קודם

תִּתְמַתְּחִי, קְצוֹת הָאֵיבָרִים
שָׁוִים לֹא פָּחוֹת. תִּפְתְּחִי,
תִּתְפַּתִּי, תִּתְפַּתְּחִי תַּעֲלִי אוֹתָךְ
בְּחֶזְקָה תַּתְחִילִי מֵאֶחָד
מֵאֶפֶס לֹא נִרְאֶה אָמִין.
תִּתְגַּלְגְּלִי הַצְּחוֹק שֶׁלָּךְ מְבֻקָּשׁ
תִּתְפַּעֲלִי עוֹצֶרֶת לֵב בָּאֲוִיר
מְתַרְגֶּלֶת לָמוּת כָּל יוֹם.
תּוֹקִירִי כִּשְׁלוֹנוֹת אַמִּיצִים
תִּתְפַּשְּׁרִי עַל הַפִּצּוּלִים הַפְּנִימִיִּים
תִּתְמַקְּחִי עִם הַהֲצָפוֹת הַפְּנִימִיּוֹת
שֶׁמִּתְקַשּׁוֹת לַעֲצֹר.
תַּחְפְּרִי יוֹם וְלַיְלָה גֻּמּוֹת
וּתְכַסִּי מַשְׁאִירָה תָּמִיד אַחַת
לְהִתְאַלֵּף בָּהּ.
תִּגְּעִי עִם הַיָּד הֲכִי רָחוֹק
שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה בִּשְׁבִיל לָדַעַת.
תַּבְעִירִי אֵשׁ זֶה לֹא מִשְׂחָק
תְּאַרְגְּנִי, תִּתְכַּוְּנִי, תְּכַוְּנִי
תִּתְחַשְׁבְּנִי, דַּי עִם הַמַּבָּט
שֶׁל הַכָּנָף הַפְּצוּעָה
לִפְעָמִים תִּשְׁתַּכְנְעִי לִשְׁכֹּחַ.
תִּנְשְׁכִי הַפֶּצַע טִבְעִי לַגּוּף
כְּמוֹ הַנְּשִׁימָה
בַּשִּׁכְבָה הָרִאשׁוֹנָה רוֹאִים
תָּמִיד אֶת מַה שֶּׁיּוֹדְעִים.
תִּנְגְּסִי, תִּלְעֲסִי הַרְבֵּה
בְּבַת אַחַת.
תִּתְאַפְּסִי זֶה רַק עִנְיָן
שֶׁל נְקֻדָּה עֶשְׂרוֹנִית.
תִּרְצִי, זְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת כִּצְלָב
מְבַקֶּשֶׁת אֶת הָרֵיק בִּשְׁבִיל הַכֹּל.
תַּעַבְדִי, תִּהְיִי פּוֹעֶלֶת מִלּוּלִית.
תִּשְׂרְטִי אֶת הַקְּרוּם יָשָׁר אוֹ עָקֹם
שְׁנֵי חֵשֶׁק לְחוּד וְאֶחָד לְבַד
אֵיךְ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת.

תָּקוּמִי
תְּנַשְּׁקִי אֶת עַצְמֵךְ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה
כְּמוֹ פַּעַם שֶׁהָיִית יַלְדָּה קְטַנָּה,
הַרְבֵּה בַּכָּתֵף.
תּוֹלִיכִי רֵיחַ, תַּעֲשִׂי פוּ
פוּ מִיקְרוֹסְקוֹפִּי, פוּ טֶלֶסְקוֹפִּי
תַּהַפְכִי אֶת הָרֹאשׁ לְבֶטֶן
תִּסְתּוֹבְבִי סְבִיב תְּנוּחוֹת וְשֵׂעָר
תָּמִיד הָלְאָה תָּמִיד מְעֻגָּל.
תַּכְנִיסִי אֶת הָאֶצְבַּע לַפֶּה בִּמְבוּכָה
אַחַר כָּךְ תִּשְׁתַּמְּשִׁי בְּאוֹתָהּ אֶצְבַּע
תְּשַׂחֲקִי בְּמָה אִם, וְזֶה יִהְיֶה
נָעִים נָעִים נָעִים.
תַּפְסִיקִי לְצָרֵף מִקְרִים, לְהַזְמִין מַשְׁמָעוּת,
קוֹבַעַת זֶה זֶה וְזֶה זֶה. תַּנְמִיכִי
אֶת רַף הָרַעְיוֹן וְתִזְחֲלִי תַּחְתָּיו.
תְּנִי לָהֶם לְנַחֵשׁ אוֹתָךְ שׁוּב וְשׁוּב
לְפָרֵשׁ אוֹתָךְ, לְתַוֵּךְ אוֹתָךְ, לְהָפִיץ אוֹתָךְ,
לְהִתְוַכֵּחַ עָלַיִךְ.
תְּדַבְּרִי בְּגוּף רִאשׁוֹן בְּגוּף שֵׁנִי
בְּגוּף רַבִּים, שָׁלֹש הֶעָרוֹת
עַל אוֹתוֹ נוֹשֵׂא.
תִּגְנְבִי זְמַן.
תַּרְפִּי אֶת הַגּוּף שֶׁיִּשְׁקֹל פָּחוֹת
וְתִפְעֲלִי בְּדִיּוּק מֵהָרֶגַע שֶׁאַתְּ
תְּלוּיָה בָּאֲוִיר.
תִּתְפַּלְּלִי לָאָדֹם אָדֹם הַזֶּה.
תְּדַמְיְנִי שָׁלוֹם… הָלַכְתִּי.
תָּזִיזִי לְרֶגַע הַכֹּל הַצִּדָּה
וְתַגִּידִי דָּבָר אֶחָד
שֶׁאַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְהַגִּיד אוֹתוֹ
שֶׁאַתְּ לֹא יְכוֹלָה לַחְזֹר עָלָיו.
תַּגִּידִי לָהּ לָךְ
שֶׁאַתְּ עֲנָת זְכַרְיָה בָּעוֹלָם
אִם לֹא
מָחָר יִהְיֶה כִּמְעַט
אוֹתוֹ דָּבָר.