See Her Change מאת יסמין גודר
האישה של יסמין גודר היא איננה דבר אחד אלא ריבוי קטוע. שפע אינסופי של פרטים נעים בתנועה מתמדת. ויש לה גם קולות שונים- מציפצוף דק ועד מפל גועש וביניהם מנעד רחב מאוד של קולות ובני קולות.
העבודה החדשה של גודר מתחילה בנינוחות, במין אגביות יומיומית- שירה לצלילי המוסיקה שנשמעת
מהאייפון הפרטי, איסוף השיער לקוקו, החלפת בגדים, להתלבש להתפשט במקום חבוי-גלוי, להשתנות לאט מול עינינו.
והבמה היא מרחב של שלוש נשים אבל ככל שהעבודה מתקדמת התחושה היא שמהשלוש תצא רק אחת. והעמימות המשולשת מטעה ומפצלת ומחברת וזו רק ההתחלה. וקשה להכריע אבל גם מיותר כי רק בתוך השילוש הזה של הנשיות, יכולה גודר לתת לכל התשובות להתקיים בו זמנית, ברבדים שונים. רק ככה כל חיוך פתייני נוצץ יכול להיות גם חיוך מזוייף של אישה עייפה.
והתנועה רוב הזמן חזיתית ודעתנית וקצוות האצבעות מגששות-מחפשות באוויר נקודת אחיזה. רגע הן חמודות, צחוק כמוס עומד ביניהן והן חסרות כל עצמה חושנית. ברגע אחר הן חובשות פאה, מנענעות ישבן, מוציאות לשון. מותחות בעזרת הידיים את האפידרמיס, מוחקות את קמטי ההבעה, ברקע זוהר כוכב גדול.
ויש איזו כנות ואמינות גמורה בויתור על רגש לטובת הדימויים שהופך את הנשים האלה לממשיות כמו מכה.
גודר חוקרת את הגוף לא דרך החומריות שלו אלא דרך שלל המופעים שלו. והמופעים האלה לעיתים פואטים, מדוייקים וחדים כלהב סכין, לעיתים מנייריסטים מבקשים לשכפל שוב ושוב את אותו דבר. ויש גם חוסר אחידות בעבודה, רגעים שהיא נעצרת ולא לשם השתהות מבורכת אלא לטובת משהו לא ברור, שמפוגג את אותו מצב צבירה טעון חשמל החבוי בה.
יסמין גודר פותחת בעבודה הזו הרבה דלתות, שכל אחת מהן שווה מחשבה. וצריך סבלנות כדי לא רק להתמכר לרעש הפתיחה והטריקה שלהן אלא להתבונן מה נמצא שם מעבר, כדי להתמסר ואולי להיגאל.
פורסם בידיעות אחרונות ב-7 למאי 2013