ביצירות של הכוריאוגרף הסיני טאו יה הגוף איננו רק מקום של יופי אלא הוא ידיעה מזוקקת של כוחות הנפש. והכל בגוף הזה כל כך חי, רענן וחריף עד שנדמה שלעולם לא יעצור עוד לקבל את רצונו ומרותו של איזה כוח אחר, עליון.

הריקודים של קבוצת המחול טאו מסומנים במספרים כדי להימנע משמות העשויים להגביל את הפרשנות של הצופה. העבודה שפתחה את הערב  “משקל כפול 3 ” מורכבת משני חלקים והיא נפתחת בדואט בו שני הרקדנים רוקדים ביחד, מחזיקים ידיים. והם נעים במסלול קבוע מראש שחוזר על עצמו, אורגים את המרחב, לעולם לא מביטים האחד בשני. בסוף כשהם נחלצים לרגע ונעמדים זה מול זה, ההפתעה כל כך גדולה עד שנדמה לנו שהם השתחררו מתוך איזה מרכז כובד.

בחלק השני הרקדנית דואן ני רוקדת עם מוט. המהירוות והזריזות שלה מדהימות ולולאות התנועה שבהן היא נעה ביחד עם המוט יוצרות מגופה להב של מדחף שחותר באוויר בלופ שלא נגמר.

ואין מרחקים והבזק המוט בתוך החושך ממלא לנו את ארובות העיניים וכמו מכה פתאומית אנחנו לא זוכרים על מה אנחנו מסתכלים אלא רק מסתחררים לתוך התנועה ההמשכית מאוד, העוברת מלמטה למעלה או מלמעלה למטה עדינה ודקה. הכל הופך איזה כוח פנים-גרעיני, סמיך וצפוף וסבוך. וכשזה נגמר אנחנו לא יודעים איפה היינו אבל יש בנו תחושה שכל העצים בעולם נפלו וכל האבנים בעולם התגלגלו.

ליצירה “2” יש איזה דופק לא סדיר וכל התנועה שמתרחשת בה נראית לא רצונית. לעיתים קרובות, ובמשך פרקי זמן ארוכים, שוכבים הרקדנים על הבמה מתמודדים עם הקרקע. ואז הם נגררים, פניהם עולים והם מאזנים כתף נמוכה מול התרוממות רגל. גמישים כמו תינוקות הם מנגנים את ניגון הגוף בעיקולים קלים, פתאומיים, חדשים, מכים בתוך תוכם של הדברים. משאירים אותנו לעמוד בתוך המפולת והבוהק הרב,לא נושמים.

קרדיט צלם: Fan XI
קרדיט צלם: Fan XI

העבודה עלתה במסגרת תל- אביב דאנס 2013, במרכז סוזן דלל.

פורסם בידיעות אחרונות ב-30 למאי 2013